ביה"ס סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה נוסד ע"י הקרן לירושלים ומשרד החינוך והתרבות ב- 1989 כבית הספר המרכזי ללימודי קולנוע בישראל. ביה"ס הוא עמותה ציבורית ללא מטרת רווח ונושא את שמו של המפיק ההוליוודי האגדי סם שפיגל. ההנהלה הציבורית ועמותת ביה"ס מורכבת מאנשי תרבות בכירים ומאישי ציבור. יו"ר הוועד המנהל הוא ארז ויגודמן, הנשיא והמנכ"ל של שטראוס-עלית. מנהל ביה"ס מאז הקמתו הוא הבמאי רנן שור.
ביום שני 18.11 בשעה 18:00 יערך אירוע המאה, בסינמטק תל אביב!
אנו מציינים מאה שנים להולדתו נתן גרוס ז"ל, מחלוצי הקולנוע במדינת ישראל.
מייסד אתר 'בית הסרט העברי' והעורך הראשי שלי, יוסי הלחמי, נפטר והוא בן 86 - יהי זכרו ברוך.
היסטוריון וחוקר קולנוע, במאי, מפיק, עורך, סופר ומשורר, איש תרבות ורוח וחבר ארגון 'ההגנה' יעקב יוסף (יוסי) הלחמי נפטר בערב ראש השנה א' תשרי תש"פ, והוא בן 86.5 שנים - אתר 'בית הסרט העברי' מרכין ראשו לזכר מי ששימור תולדות הקולנוע העברי היה נר לרגליו ומשימת חייו.
מסיפורי הראינוע (א): שבת של ראינוע או פתח הגיהינום
משפשט הראינוע בעולם והגיע אף אל ערים נכחדות בתפוצות הגולה, היה מדיום זה למוסד של קבע ולבידור ההמוני הנפוץ ביותר בכל מושבות ישראל, בעיקר בסופ"ש. כך כתבה אמי דבורה בספר זיכרונותיה: לראינוע היינו הולכים בערב שבת. הסב שלום נוח היה אדוק במצוות והקפיד על קיומן והבית היה דתי. בכל זאת גבר יצר הרע של סרטים, ואחרי סעודת השבת היו אבי אהרון ואני דבורה ואחיותיו שרה וטוּבָּה מתגנבים (כדי שלא לפגוע בסב) ל"אִילוּזְיוֹן", - אז שם שכיח לבתי ראינוע - מלשון אילוזיה, אשליה, כלומר בית האשליות או הדמיונות.
הפסטיבל לסרטי פועלים - במאבק על עבודה מאורגנת וחברה צודקת, עומד בשנתו השתיים עשרה בצל תוצאות הבחירות לכנסת ה-21 ותחת התקפות על העבודה המאורגנת בישראל.
על שלוש רפורטז'ות של אליעזר בן-יהודה על הפקת סרט עלילה בירושלים שהתפרסמו בשנת 1912.
המשך קריאה: שלוש רפורטז'ות של אליעזר בן-יהודה על הפקת סרט עלילה בירושלים, 1912
מערכת "בית הסרט העברי" מפרסמת ילקוט נוסף בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, לשנת 1922 - ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים באתר זה.
ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי לשנים 1922, ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי ( מהדורת 2018 - כל הזכויות שמורות © 2018).
צלם הסרטים אהרון סוּטְקֶר (1967-1893) נולד בעיירה ליד לובלין שבפולין. בני משפחתו מספרים שכבר בנעוריו הצטיין בכישרונו הטכני הרב והיה מלא המצאות כרימון. אפילו מטוס ניסה לתכנן. בהיותו בן 12 פירק את משקפי סבו ומהעדשות בנה מצלמה, וצילם בה את הסב והסבה. התמונות שמורות כיום בידי בני משפחתו בארה"ב. בגיל 17 נסע לארה"ב, שם ביקר גם בהוליווד. הוא לא מצא את מקומו בעולם החדש וחזר לפולין, לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).
על טרם-הסינמה או בנו המת של קיסר ביצאנץ - ההתקדמות המדעית והטכנולוגית הנמרצת במאות ה-18 וה-19 שיכללה בהרבה את היכולת להקרין תמונות כך שיעוררו אשליה של תנועה ואלו באו לידי ביטוי כמופעי פנס הקסם (Magic Lantern).
מערכת "בית הסרט העברי" שמחה להגיש לקוראיה את התחקיר "אינגמר ברגמן והנאציזם", מאת הקולנוען הפינלנדי אנטי אלנן.
חיבור זה, מלבד העניין שיש בו לכל אוהדי ברגמן, נוגע ברובו ביחסו של ברגמן לעם היהודי. חומר מרתק התורם הרבה להבנת אמנותו ואישיותו של בימאי הקולנוע השוודי הידוע. הפרסום, באדיבותו של המחבר.
גברת מרגוט ...
כך נהגנו, אנו עובדי "אולפני הסרטה לישראל", לקרוא לבעלת העסק: מרגוט קלאוזנר. היה בזה עירוב תבשילין מסוים: מצד אחד הביחד הישראלי ולעומתו הכבוד שחשנו לה. כמובן שתוך כדי עבודה לא פגשנו בה הרבה, אבל רוחה הייתה שורה בכל. מפעם לפעם, אספה את עובדיה לשיחת גיבוש ועידוד. באחת מהן, נדמה לי 1954, ביקשה בגלל מצבו הכספי הקשה של האולפן לוותר שלושה חודשים על שכרנו. לא תאמינו, אבל נענינו לה, ובמבט לאחור נראה לי שכך היה במידה רבה בגלל אישיותה.
לקט מקורות מיוחד: חברת "אגא-פילם" עם הסרט "זאת היא הארץ" 1944-1932.
ליקט, ערך והעיר: יוסף הלחמי * כל תוספת והערה יתקבלו בברכה *
אל: מפקד היחידה
הריני להביא לידיעתך כי מר הלחמי יוסף נתמנה לאחראי על יחידת שידורי החירום של הטלוויזיה בארץ. במסגרת תפקידו יארגן ויתאם את שידורי הטלוויזיה לנוער ומבוגרים, בעיקר כדי לשמור על רמת מורל גבוהה בציבור ועל רמת תיפקוד גבוהה של אמצעי התקשורת.
[בתמונה, יוסי הלחמי כמפקד צוות צילום בג'וניה לבנון 1982 ועבור המגזין "ערב חדש" ותחת הסיסמא "במשימה אפשרית"]