יעקב גרוס, חוקר קולנוע ותולדות הסרט העברי (1949-2017).
במאי סרטי תעודה ארכיוניים, יקיר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע (2010), פרס מפעל חיים כחוקר ומשמר הקולנוע העברי מטעם סינמטק ירושלים והפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל (2008). מאז 1974 משמר, משחזר ועורך סרטים שצולמו במאה הקודמת ונמצאים בארכיונים שונים בארץ ובעולם, וכן בידיים פרטיות ואצל אספנים.
מערכת "בית הסרט העברי" מפרסמת ילקוט נוסף בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, לשנת 1921 - ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים באתר זה.
ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי לשנים 1921, ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי ( מהדורת 2019 - כל הזכויות שמורות © 2019).
מסיפורי הראינוע (א): שבת של ראינוע או פתח הגיהינום
משפשט הראינוע בעולם והגיע אף אל ערים נכחדות בתפוצות הגולה, היה מדיום זה למוסד של קבע ולבידור ההמוני הנפוץ ביותר בכל מושבות ישראל, בעיקר בסופ"ש. כך כתבה אמי דבורה בספר זיכרונותיה: לראינוע היינו הולכים בערב שבת. הסב שלום נוח היה אדוק במצוות והקפיד על קיומן והבית היה דתי. בכל זאת גבר יצר הרע של סרטים, ואחרי סעודת השבת היו אבי אהרון ואני דבורה ואחיותיו שרה וטוּבָּה מתגנבים (כדי שלא לפגוע בסב) ל"אִילוּזְיוֹן", - אז שם שכיח לבתי ראינוע - מלשון אילוזיה, אשליה, כלומר בית האשליות או הדמיונות.
הפסטיבל לסרטי פועלים - במאבק על עבודה מאורגנת וחברה צודקת, עומד בשנתו השתיים עשרה בצל תוצאות הבחירות לכנסת ה-21 ותחת התקפות על העבודה המאורגנת בישראל.
על שלוש רפורטז'ות של אליעזר בן-יהודה על הפקת סרט עלילה בירושלים שהתפרסמו בשנת 1912.
המשך קריאה: שלוש רפורטז'ות של אליעזר בן-יהודה על הפקת סרט עלילה בירושלים, 1912
מערכת "בית הסרט העברי" מפרסמת ילקוט נוסף בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, לשנת 1922 - ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים באתר זה.
ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי לשנים 1922, ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי ( מהדורת 2018 - כל הזכויות שמורות © 2018).
צלם הסרטים אהרון סוּטְקֶר (1967-1893) נולד בעיירה ליד לובלין שבפולין. בני משפחתו מספרים שכבר בנעוריו הצטיין בכישרונו הטכני הרב והיה מלא המצאות כרימון. אפילו מטוס ניסה לתכנן. בהיותו בן 12 פירק את משקפי סבו ומהעדשות בנה מצלמה, וצילם בה את הסב והסבה. התמונות שמורות כיום בידי בני משפחתו בארה"ב. בגיל 17 נסע לארה"ב, שם ביקר גם בהוליווד. הוא לא מצא את מקומו בעולם החדש וחזר לפולין, לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).
פסטיבל הקולנוע החברתי הראשון מסוגו בארץ - התקיים לראשונה בשנת 2015 ומאז מתחדש בכל שנה בעיר לוד ובשיתוף מרכז הצעירים בעיר ועיריית לוד.
נועד לקדם את התרבות קולנועית לצד עידוד עשייה החברתית הרב תרבותית המתרחשת בעיר לוד ובכלל והבאתה לידיעת הציבור הרחב. סרטי הפסטיבל נבחרו בקפידה כשכל אחד מהם מציג בדרכו הייחודית בעיות ופתרונות חברתיים. דרך הסרטים ניצור ונרחיב את השיח החברתי, אשר במציאות היומיומית נדחק לשוליים.
המשך קריאה: פסטיבל הקולנוע החברתי
על טרם-הסינמה או בנו המת של קיסר ביצאנץ - ההתקדמות המדעית והטכנולוגית הנמרצת במאות ה-18 וה-19 שיכללה בהרבה את היכולת להקרין תמונות כך שיעוררו אשליה של תנועה ואלו באו לידי ביטוי כמופעי פנס הקסם (Magic Lantern).
מערכת "בית הסרט העברי" שמחה להגיש לקוראיה את התחקיר "אינגמר ברגמן והנאציזם", מאת הקולנוען הפינלנדי אנטי אלנן.
חיבור זה, מלבד העניין שיש בו לכל אוהדי ברגמן, נוגע ברובו ביחסו של ברגמן לעם היהודי. חומר מרתק התורם הרבה להבנת אמנותו ואישיותו של בימאי הקולנוע השוודי הידוע. הפרסום, באדיבותו של המחבר.
יוסי הלחמי היסטוריון הקולנוע, באוסף זכרונות קצר על שירותו בתור מסריט-קרבי במהלך מלחמת יום-כיפור בחזית המצרית בסיני ובעיר סואץ.
הלחמי מספר: "מלחמת יום כיפור, אני גויסתי כמסריט קרבי מטעם דובר צה"ל וחמוש במסרטת 16 מ"מ ורובה בריח (ככל הנראה, מאוזר K98 צ'כי) יצאתי לחזית הדרומית בחצי-האי סיני.
ביחידת דובר צה"ל הייתי תחת-פיקוד צלם הסרטים הידוע נסים (ניצ'ו) ליאון, שטען שאני מסתכן מדי בהסרטה תחת אש.
לקט מקורות מיוחד: חברת "אגא-פילם" עם הסרט "זאת היא הארץ" 1944-1932.
ליקט, ערך והעיר: יוסף הלחמי * כל תוספת והערה יתקבלו בברכה *
יוסי מחמל נפשי!
איזה מודה משונה לקפל את המכנסיים הקצרים! כל המכנסיים דוהות מהשמש ורק מקום הקפל נשאר לא דהוי ועושה רושם רע מאוד! כאילו כתם של שמן. חמתי עליך! כל הערב אני מתהלך ורוגז על מנהג משונה זה שלך. תשאלני מה ראיתי פתאום לכעוס על כך – והתשובה פשוטה, אני אנוס ללבוש מחר איזה שהוא זוג מכנסיים, והיו לי שתי בחירות, או מכנסי החג של החליפה, או מכנסיך הקצרים. ושוב תשאל, ובצדק: "ואיפה הם מכנסיך, אתה, אבי היקר?" ותשובתי קצרה בתכלית הקיצור, כנתינת כל תשובה שלי: "נשארתי בלי מכנסיים! דווקא היום נמסרו אלה האפורות מהצמר, להכעיס כביכול, לניקוי כימי (לא פשוט!), ומכנסי החאקי הארוכים שלך שלבשתין היום נרטבו והתלכלכו." ואם תשאלני, ושוב בצדק: "אבא יקר וחביב, ישיש נכבד שכמותך, הייתכן שאתה תרטיב מכנסיים וגם תלכלך...?" בתמיה!