בית הסרט העברי
לזכר יוסי הלחמי (1933-2019), במאי, מיסד האתר וחוקר תולדות הסרט העברי והיהודי
טלוויזיה היא מכשיר אלקטרוני המשדר תמונה וקול למרחק מסוים. כל אדם שברשותו מקלט טלוויזיה יכול לקלוט את השידור הבא ממשדר מרכזי. מכיוון שבטלוויזיה יש צרוף של קול עם תמונה הרי שהיא פונה אל שני חושים באותו הזמן. העובדה שכל בעל משדר יכול לקלוט את השדר מביאה אותו אל מספר גדול יחסית של צופים-מאזינים.
לטלוויזיה שתי תכונות נוספות הנובעות מדרך עבודתה וממאפייניה הטכניים:
הרגשת האינטימיות. אדם הצופה בתכנית טלוויזיה חש כאילו הוא נמצא במגע אינטימי עם המתרחש; יש לו הרגשה של המצאות במקום ההתרחשות, של הזדהות עם גבורי הסיפור ושל "השתייכות לנושא".
הרגשת המידיות. בעקבות קודמתה באה הרגשת המידיות- ההרגשה שהמתרחש על המסך הקטן אירע זה עתה, המאורע נראה קרוב לא רק קרבה רגשית אלא גם מבחינת הזמן והמקום.
הטכניקה של הפקת תכניות טלוויזיה מביאה לעוד תכונה חשובה. מצלמות הטלוויזיה יכולות לטפל בסיטואציה המוצגת על ידי התייחסות לגורמיה. ידוע שפרוק סיטואציה לגורמיה הוא המעורר היסודי של סקרנות שהיא אם הלמידה.
יתר על כן, הטכניקה הטלוויזיונית של צרוף תמונות שונות וזוויות ראיה שונות של אותה סיטואציה יכולה להוביל את הצופה לקראת הבנת חלופות.
אם מראים מה הם גורמיה של סיטואציה מסוימת יתכן שהצופה ינסה להרכיב מהם חלופה לסיטואציה שראה. כמובן שאפשר גם להראות ממש את הפיכת סיטואציה אחת לחלופתה דרך פרוק והרכבה של גורמים.
אם נקבל את ההגדרה האומרת: "כל הקניה של דפוסי התנהגות ודרכי חשיבה היא אקט חינוכי", הרי שניתן להניח שטלוויזיה היא כלי חינוכי ושגלומות בו אפשרויות רבות.
בתנאי ההתפתחות החברתית של שנות השבעים במאה העשרים לספירת הנוצרים הולכת הטלוויזיה ותופסת מקום כמתווך לתקשורת ממדרגה ראשונה חברתית. כך היא נהפכת לנכס חברתי ולאומי היכול לשרת את טובת הכלל. היא קודם כל מכשיר "המקרב רחוקים"; אדם יושב במזרח ועיניו בקצה מערב. כלומר, הטלוויזיה מעצם תכונות האינטימיות והמידיות , כוחה כמגרה לסקרנות ומאפשרות הקרנה שח דברים המתרחשים רחוק מן הצופה, משמשת ככלי המעביר את האדם מרחקים גיאוגרפים אל תוכן של פעילויות חברתיות והתרחשויות שונות שעד עתה היו נסתרות או רחוקות ממנו. היותה של הטלוויזיה כלי המקשר בין מספר רב מאוד של אנשים מסגל אותה לעבודה בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי, להדרכה בתעשייה ובשירותים, ברפואה, בחקלאות, בביטחון, למיזוג חברתי ואחדות לאומית ואף בין לאומית.
ארצות רבות בעולם מקבלות כיום את הטלוויזיה ככלי חינוכי. יותר משבעים מדינות, בין מפותחות ובין מתפתחות, מקיימות שידורים לימודיים. אם לשפוט לפי דוחות שנאספו בחמש עשרה השנים האחרונות הרי שהטלוויזיה הוכיחה את יעילותה ככלי לימוד וחינוך. כך למשל עוזרת הטלוויזיה בארצות רבות לביעור הבערות ומשמשת ככלי לחינוך מבוגרים לדרכי חיים חדשות ומודרניות.
מתוך המכלול הענק של שימושי טלוויזיה נביא כאן שתי דוגמאות.
הכוונה לשידור שיעור הנובעת התכנית למודים רשמית של משרד החינוך ומכוון לתלמידים היושבים בכיתותיהם בשעות הלימוד הרגילות.
מבנה השיעור הטלוויזיוני אינו בא להחליף את המורה בכיתה. ההיפך הוא הנכון. שיעור הטלוויזיה בא כעזר והשלמה לעבודת המורה הניצב בפני תלמידיו לכן מחולקת שעת לימוד כך: חלקו הראשון של השיעור ניתן על ידי מורה הכיתה, אחר כך בא השידור, חלקו המסיים של השיעור ניתן אף הוא על ידי מורה הכיתה. עיקר ההוראה נעשה כרגיל בהדרכת מורה הכיתה תוך ניצול החומר הנלמד בכיתה. מורה הכיתה יוצר את האווירה הלימודית בכיתה המתאימה לקליטת השידור. מה הם יתרונותיה של הטלוויזיה בשידור לימודי?
כבר דברנו על כך שהטלוויזיה באמצעיה יכולה להציג את גורמי הסיטואציה בנפרד וכך לגרום לסקרנות. תכונה זו משרתת היטב את המגמה הלימודית הרוצה בתלמיד חושב המגלה את הידע הדרוש לו בהנחית המורה ובשימוש של חומר הלימוד- בניגוד לשיטה המשננת לתלמיד חומר מוכן. יתרון אחר הוא בהצגת חומרים ותהליכים שאין אפשרות להביאם לכיתה. ניסויים רבים כרוכים בציוד מסובך או יקר או דורשים ידע שאינו נמצא אצל מורה כיתה רגיל; לא כל תלמיד יכול לבקר בבית חרושת או בשדה או במעבדה על מנת לראות כיצד מתקיימים הדברים שלמד בחיי המעשה. המחשות רבות של מצבים בתחום המופשט אינן יכולות להיעשות בעזרת לוח הכיתה בלבד.
כל אלה יכולים לבוא אל התלמיד דרך מסך הטלוויזיה. על ידי שקופיות, סרטים, הנפשה, דגמים, לוחות נעים, עיטורים תנועתיים ומוסיקליים ועוד, יכולה להביא לכיתה דברים שמורה הכיתה איננו יכול להביאם בפני התלמידים.
בעניין זה חשובה היא האפשרות להגדלת פריטים. עדשות המצלמה יכולות להתקרב לפרט מסוים ולהגדיל אותו הגדלת ענק או להראות מכלול מסוים ולשוב ולהתרכז בפרט אחד הדבר חשוב הן כשלב בגירוי הסקרנות והן כמנגנון יעיל להעברת מידע.
הטלוויזיה כארגון יכולה לספק לתלמידיה חומר לימוד הנמצא מחוץ להשיג ידם. למשל צילומים נדירים במדעי הטבע, ניסויים מסובכים או ראיונות עם אישים. יתר על כן, הטלוויזיה יכולה לבחור לצרכיה את המורים המעולים ביותר ויועצים מדעיים ממדרגה ראשונה להכנת שיעוריה. על ידי כך מובטחת לתלמיד ההגשה הטובה ביותר של שיעור מסוים.
שיעורי טלוויזיה הם גם גורם שוויוני. כל תלמיד, אף בבית הספר שרמתו ירודה או מרוחק ממרכז הארץ, יכול לקלוט את שידורי הטלוויזיה הלימודית. כלומר, כל תלמיד יכול ליהנות ממיטב החומר, התכנון, הלימוד וההגשה. על ידי כך מתחזקת המגמה של שוויון ההזדמנות לכל תלמיד.
מעגל סגור טלוויזיוני הוא מצב בו המשדר קשור בכבל מעביר אל המקלט- כך רק המקלטים הקשורים לכבל המעביר יכולים לקלוט את השידור.
כיום נמכרות מערכות של מעגל סגור לצרכי בידור, ספורט, הדרכה, תעשיה, רפואה וביטחון. מערכת כזאת כוללת: מצלמת טלוויזיה, רשם תמונה-קול ומקלט. הדרכה, וביחוד זו העוסקת ביחסי אנוש, עושה שימוש רב במעגל סגור.
דוגמה אחת היא לימוד אופן הרצאה לפני קהל. רוב העוסקים בדיבור לפני קהל-מורים, מרצים מקצועיים, מדריכים- מתקשים להבין את מגבלותיהם בהרצאה. הצירוף הטלוויזיוני של קול ותמונה מאפשר למרצה לעקוב אחר עצמו בעת ההרצאה וכך להבין את מגבלותיו וטעויותיו ולתקנן.
מושיבים מרצה לפני המצלמה ומקליטים אותו ברשם תמונה-קול בעת דיבורו. אחר כך מקרינים לו את התוצאה ומנתחים את הפעילות. אפשרות אחרת היא שהמורה יושב מול המצלמה ורואה את עצמו במקלט תוך כדי ההרצאה. אפשר לחזור ולהקרין את סרט ההקלטה וכך עולה רמת היסודיות של הניתוח.
דוגמה אחרת היא שימוש במשחק תפקידים. מעגל סגור נותן ממד חדש לשימוש במשחק תפקידים: ניתן להקליט את משחק התפקידים ברשם קול-תמונה ואחר כך יכול המדריך לנתח את המשחק עם הכיתה תוך כדי ראית ההתרחשות; אפשרי לעצור את הסרט לשם דיון בשלב מסוים, לחזור לאחור, לחזור ולהציג קטע אחד מספר פעמים כדי לעמוד על פרט חשוב או עניין בלתי מובן; אפשר להראות בצוע מוצלח של משחק תפקידים בנושא מסיום לפני מספר כיתות שאולי אינן מסוגלות לביצוע נאות או אין להם את התנאים לכך; אפשר להציג לכיתה על סרט הקלטה תמונה-קול ביצוע תפקידים אמיתי ולהשוות למשחק שהתקיים בכיתה.
הטלוויזיה יכולה לשמש ככלי חינוך ממדרגה ראשונה. תכונותיה: אינטימיות, מידיות, פניה לחוש השמע והראיה כאחת, גירוי לסקרנות, מגיעה למרחק גיאוגרפי גדול יחסית ולקהל גדול, שוברת מחיצות חברתיות שומרת את השדר בסרט הקלטה שניתן לחזור ולשדרו.
עם כל אלה חל גם על הטלוויזיה הכלל שגישה ותפעול נכונים הם ערובה לתוצאות חיוביות של שימוש בטלוויזיה. לטלוויזיה חסרונות ומגבלות ובידיים רעות היא עלולה לשמש כלי לחינוך שלילי ופגום.
על כל פנים אין חולק על כך שכיום הטלוויזיה היא מתווך חשוב ביותר של תקשורת חברתית. זהו כלי שהשימוש הנאות בו יכול להביא לשכלול רב של תהליך הלמידה.
===
פורסם בתוך: "משרד האוצר / לקט מאמרים במטודיקה של הדרכה / ליקט וערך שאול בהירי / ירושלים ספטמבר 1970
פורסם לאחר פטירת יוסי הלחמי, וכפי שהותיר בעזבונו
