מאמרים עיוניים, מאמרים היסטוריים, סקירות וניתוחים אקדמיים העוסקים בעיקר בתחום הקולנוע הארץ הישראלי המוקדם - אך גם בקולנוע הישראלי המאוחר והעכשווי ובקולנוע היהודי והעולמי.
כותבים וחוקרים, כמו גם עיתונאים וחובבים - מוזמנים לפנות באמצעות טופס הקשר באתר ולהציע או להמליץ על תכנים לפרסום.
בשנת 1933, פרסם א.ש.יוריס סקירה על "חלוץ הקולנוע שלנו" - הסרט "עודד הנודד" בעיתון "דאס פרייע ווארט" (שני בפברואר 1933, ע' 6) בשפת היידיש, תחת הכותרת "אונזער פילם-חלוץ (צו דער פילם-אויפירונג פון 'עודד הנודד')".
המשך קריאה: אונזער פילם חלוץ - על עודד הנודד בעיתונות הפולנית 1933
בראשית ברא אלוהים את הקולנוע / והתמונה הנעה הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני הבד ויאמר אלוהים תהי פוטוגרפיה ויהי סרט.
בשנת 1963 הוכרז על הקמת טלוויזיה לימודית בישראל.
אמרתי בלבי, זה בשבילי, ומיד ניגשתי למשרדם.
שם קיבל את פני צבי זינדר, מאנשי התקשורת המרכזיים בתקופה ההיא וראש צוות ההקמה. בסבר פנים יפות הודיע לי כי שכל העניין הוא עדיין ביצה שלא נולדה וטוב אעשה אם אחכה לבאות. חיכיתי. לפני כן, משנת 1953 עד 1961 עבדתי ב"אולפני הסרטה הרצליה", שם עשיתי בתפקידים שונים בתעשיית סרטים, חלקם טכניים וחלקם אמנותיים.
המשך קריאה: אנו נהיה הראשונים - איך הגעתי לטלוויזיה החינוכית
גברת מרגוט ...
כך נהגנו, אנו עובדי "אולפני הסרטה לישראל", לקרוא לבעלת העסק: מרגוט קלאוזנר. היה בזה עירוב תבשילין מסוים: מצד אחד הביחד הישראלי ולעומתו הכבוד שחשנו לה. כמובן שתוך כדי עבודה לא פגשנו בה הרבה, אבל רוחה הייתה שורה בכל. מפעם לפעם, אספה את עובדיה לשיחת גיבוש ועידוד. באחת מהן, נדמה לי 1954, ביקשה בגלל מצבו הכספי הקשה של האולפן לוותר שלושה חודשים על שכרנו. לא תאמינו, אבל נענינו לה, ובמבט לאחור נראה לי שכך היה במידה רבה בגלל אישיותה.
טלוויזיה היא מכשיר אלקטרוני המשדר תמונה וקול למרחק מסוים. כל אדם שברשותו מקלט טלוויזיה יכול לקלוט את השידור הבא ממשדר מרכזי. מכיוון שבטלוויזיה יש צרוף של קול עם תמונה הרי שהיא פונה אל שני חושים באותו הזמן. העובדה שכל בעל משדר יכול לקלוט את השדר מביאה אותו אל מספר גדול יחסית של צופים-מאזינים.
אל: מפקד היחידה
הריני להביא לידיעתך כי מר הלחמי יוסף נתמנה לאחראי על יחידת שידורי החירום של הטלוויזיה בארץ. במסגרת תפקידו יארגן ויתאם את שידורי הטלוויזיה לנוער ומבוגרים, בעיקר כדי לשמור על רמת מורל גבוהה בציבור ועל רמת תיפקוד גבוהה של אמצעי התקשורת.
מערכת "בית הסרט העברי" מפרסמת ילקוט נוסף בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, לשנת 1921 - ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים באתר זה.
ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי לשנים 1921, ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי ( מהדורת 2019 - כל הזכויות שמורות © 2019).
מסיפורי הראינוע (א): שבת של ראינוע או פתח הגיהינום
משפשט הראינוע בעולם והגיע אף אל ערים נכחדות בתפוצות הגולה, היה מדיום זה למוסד של קבע ולבידור ההמוני הנפוץ ביותר בכל מושבות ישראל, בעיקר בסופ"ש. כך כתבה אמי דבורה בספר זיכרונותיה: לראינוע היינו הולכים בערב שבת. הסב שלום נוח היה אדוק במצוות והקפיד על קיומן והבית היה דתי. בכל זאת גבר יצר הרע של סרטים, ואחרי סעודת השבת היו אבי אהרון ואני דבורה ואחיותיו שרה וטוּבָּה מתגנבים (כדי שלא לפגוע בסב) ל"אִילוּזְיוֹן", - אז שם שכיח לבתי ראינוע - מלשון אילוזיה, אשליה, כלומר בית האשליות או הדמיונות.