מאמרים

מסריט קרבי במלחמת יום כיפור - יוסי הלחמי

פרטים

קטגוריה: מאמרים

פורסם בשבת, 28 אפריל 2018 14:31

נכתב על ידי עורך ראשי

כניסות: 133

יוסי הלחמי היסטוריון הקולנוע, באוסף זכרונות קצר על שירותו בתור מסריט-קרבי במהלך מלחמת יום-כיפור בחזית המצרית בסיני ובעיר סואץ.

הלחמי מספר: "מלחמת יום כיפור, אני גויסתי כמסריט קרבי מטעם דובר צה"ל וחמוש במסרטת 16 מ"מ ורובה בריח (ככל הנראה, מאוזר K98 צ'כי) יצאתי לחזית הדרומית בחצי-האי סיני.

ביחידת דובר צה"ל הייתי תחת-פיקוד צלם הסרטים הידוע נסים (ניצ'ו) ליאון, שטען שאני מסתכן מדי בהסרטה תחת אש.

את מסרטת ה16 מ"מ מדגם מדגם BOLEX 16 mm, לוויתי מהחוג לקולנוע לנוער שהדרכתי בפתח-תקווה ובה עשיתי שימוש בגלילי פילם 100 רגל בשחור-לבן ובצבע. לצוות הצטרף גם צלם סטילס ששמו נשתכח ממני. בצילום משמאל, ניתן לראות אותי במדים וחמוש במסרטה במהלך מלחמת יום-כיפור.

יום אחד בתאריך ה24.10.73, תפסתי טרמפ עם חבורת נהגים שהחליטו לטייל לאזור הקרבות ולראות אקשן. נסענו על כביש 101 המפורסם דרומה לכיוון העיר סואץ. בדרך פגשנו מצרי לבוש אזרחית מנופף בדגל לבן (ראו תצלום). היה ברור שהוא חייל בורח. כדי למצוא חן בעינינו אמר סאדאת וירק. זה עבד ושלחנו אותו לכל הרוחות.

המשך קריאה: מסריט קרבי במלחמת יום כיפור - יוסי הלחמי

עין ל"קולנוע ציון" צופיה – מסיפורי הקולנוע בירושלים

פרטים

קטגוריה: מאמרים

פורסם בשלישי, 10 אפריל 2018 16:00

נכתב על ידי יעקב הלחמי

כניסות: 142

עין ל"קולנוע ציון" צופיה – מסיפורי הקולנוע בירושלים

במידה רבה היו מבקריו של קולנוע "ציון", הוותיק בעיר ירושלים, השתקפות של אוכלוסייתה, על שלל בעיותיה; יהודים, נוצרים ומוסלמים, בני מעמדות, תרבויות ועדות רבות; שכולם ביקשו לראות סרטים, אבל בהתאם להשקפתם. לפרובלמאטיקה זאת יצא שם בעולם, כפי שמעידה כתבה בעיתון המקצועי לענייני קולנוע, The Film Daily, שיצא לאור בניו-יורק (1970-1915).

משמאל בתמונה: Mazo, Fabrique d'appareils d'accessoires et vues pour la projection, Catalogue No. 50, 1912-13, p. 46.

המשך קריאה: עין ל"קולנוע ציון" צופיה – מסיפורי הקולנוע בירושלים

חורבן בית המקדש בסיום שיבת ציון או פרופסור שַׁץ הולך לסרט

פרטים

קטגוריה: מאמרים

פורסם ברביעי, 29 נובמבר 2017 15:48

נכתב על ידי יעקב הלחמי

כניסות: 624

פרופסור בוריס שַׁץ,[1] המייסד והמנהל של ביה"ס "בצלאל", בירושלים [1906], ראה אותו בחזונו כבית היוצר לאמנות יהודית, וְכִמְעוֹרֵר וְזָרָז להקמת תעשיית אמנות ארץ-ישראלית. בין הדברים שעשה ב"בצלאל", עם כמה מחבריו יחד,[2] תרם גם לקידום הרעיון של תעשיית סרטים בא"י, ברוח של לאומיות וציונות. על כך כתב שץ בספרו האוטופי, "יְרוּשָׁלֵם הַבְּנוּיָה":

דבר זה מעניין אותי עד מאוד, בייחוד מפני שאצלנו ב"בצלאל" יזמנו ליצור חרושת של סרטים לראינוע, ואני בעצמי הייתה לי תכנית [תסריט] של דרמה בשביל ראינוע: חורבן בית המקדש בסיום שיבת ציון.[3]

בתמונה, פרופסור בוריס שץ - בתלבושת כזו הופיע בסרט First Film of Palestine בשנת 1911.

המשך קריאה: חורבן בית המקדש בסיום שיבת ציון או פרופסור שַׁץ הולך לסרט

"זאת היא הארץ" 1944-1930 (חברת "אגא-פילם")

פרטים

קטגוריה: מאמרים

פורסם בשני, 28 אוגוסט 2017 12:51

נכתב על ידי יעקב הלחמי

כניסות: 865

לקט מקורות מיוחד: חברת "אגא-פילם" עם הסרט "זאת היא הארץ" 1944-1932.

ליקט, ערך והעיר: יוסף הלחמי * כל תוספת והערה יתקבלו בברכה *

המשך קריאה: "זאת היא הארץ" 1944-1930 (חברת "אגא-פילם")

תמונות-אור וגיבורים

פרטים

קטגוריה: מאמרים

פורסם ברביעי, 19 יולי 2017 12:53

נכתב על ידי יעקב הלחמי

כניסות: 1144

עיון במאמר "הערות I" מאת אהרון-דוד גורדון (תרס"ח-1908)

אוהב אני את האמת ומכבד את איש האמת ואת יחס האמת – דוחה אותי רק יחס מזויף ואפילו בצורה היותר יפה.

אהרון דוד גורדון
במכתב אל מנחם ברקוביץ'. ט"ו מרחשוון, תרע"ט [21.10.1918]
"כל כתביו", מהדורת תרפ"ח, ע' 71. הוצאת הועד הפועל של מפלגת "הפועל הצעיר"

פ ת ח ד ב ר

רבים וטובים ראו ורואים באהרון-דוד גורדון דמות מופת ומורה לדורות. תנועת העבודה עשתה אותו לגיבור-אגדה שלה, מאותם אישים שכל זרם רעיוני זקוק להם בזיכרון הקולקטיבי שלו, רחובות נקראים בשמו, וכותב שורות אלה התחנך בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון ובתנועת הנוער החלוצית "גורדוניה". על האיש ותורתו נכתב הרבה בספרי עיון ומחקר ובכתבי העת, והרוצה להכיר את מחשבתו ימצא שם חומר רב.

בעיון במאמר "הערות I",[1] אני מבקש להאיר פינה אחת בהגותו של גורדון - יחסו לסוגת "הציור הספרותי".[2] יחס זה נוגע בקשר של הפוטוגראפיה, היא אמנות הצילום, לדיון בסוגית "מודל המילכוד הארץ-ישראלי באמנות".

המשך קריאה: תמונות-אור וגיבורים

הצופה לבית הראינוע

פרטים

קטגוריה: מאמרים

פורסם בחמישי, 13 אפריל 2017 11:06

נכתב על ידי יעקב הלחמי

כניסות: 2094

הראינוע

האם הוא מבשר של ברבריות קרבה או של אמנות חדשה?

או אולי, כבנפש האדם, יש בו מזיגה של שתיהן, של צל ושל אור?

*

בדברים הבאים אני מבקש להצביע על כמה מהסגולות של אחת ההרפתקאות המרתקות ביותר בתרבות העולם המודרני, כניסתה של אמנות הסרט לחיינו (ויש שיאמרו: ירידתה לחיינו). לא הרביתי בדברים, רק הבאתי טיפה מים המידע – בתקווה למשוך את לב הקורא המשכיל ורחב האופק,[1] ולהמריץ אותו להוסיף קריאה ועיון, חקירה ולימוד, דעה ודעת, על מהלכיו של הראינוע,[2] אותו מדיום אהוב ודחוי כאחד,[3] שעלילתו מפותלת וממגנטת, גיבוריו רבי-פנים וזרועותיו חובקות עולם, ממש כסרטים שהציג. 

המשך קריאה: הצופה לבית הראינוע

צבר (1932)

פרטים

קטגוריה: מאמרים

פורסם בשני, 02 ינואר 2017 14:10

נכתב על ידי עורך ראשי

כניסות: 2653

צבר (סברה - Sabra), נחשב לסרט הקולנוע העלילתי המדבר הראשון שצולם בארץ ישראל. צילומי הסרט הושלמו בשנת 1932 ובהשתתפות טובי שחקני התיאטרון של התקופה.

הסיפור: "הסרט מציג את סיפור המציאות הקשה של החלוצים. חלוצים, המתיישבים באוהלים בחבל ארץ שומם, מחפשים מים וחופרים באר. תלאות, סבל וקדחות מלווים את מאמציהם. השכנים הערבים אינם רואים את ההתיישבות בעין יפה. המחסור במים ושיח ערבי רע לב יוצרים סכסוך המתפתח להתנפלות אלימה. בסרט משולב גם סיפור אהבה בין חלוץ לערבייה בת הכפר, סצנות פיתוי וכ"כ קטעי תעודה מחיי הערבים ומארץ ישראל הפורחת" (וויקיפדיה).

המשך קריאה: צבר (1932)

השאיפה האמיתית - ראיון עם שמעון פינקל

פרטים

קטגוריה: מאמרים

פורסם בחמישי, 03 נובמבר 2016 18:06

נכתב על ידי יעקב הלחמי

כניסות: 2167

ראיון עם שמעון פינקל[1], 1989 - על הסרטים "עודד הנודד" ו"צבר" ועל המשחק בקולנוע, מראיינים: רעיה ספיבק ויוסף הלחמי; צלם וידיאו: יוסף ספיבק; ערך והביא לדפוס: יוסף הלחמי.

א. איך הגיע פינקל לשחק בסרט "עודד הנודד"

חיים הלחמי[2] הזמין אותי להשתתף בסרט. במובן ידוע היה הלחמי תלמיד שלי. הוא היה בסטודיו של גנסין, בתאטרון 'תא"י'.[3] אחרי כמה גלגולים של 'תא"י' הצטרפתי אליו. אז כבר הייתי "סטאר". הוזמנתי לשחק ב'תא"י' עם ידידי המנוח ארי קוטאי.[4] אותנו הזמינו כי הסטודיו רצה לעבור לסטטוס של תיאטרון ממש ואנחנו הופענו כסטארים. שם הכרתי את הלחמי שהיה תלמיד של גנסין. השתתפתי אתו בהצגה 'בלשאצר'. אחרי זה נסעתי לברלין ושם הצטרפתי לתאטרון "הבימה".

המשך קריאה: השאיפה האמיתית - ראיון עם שמעון פינקל